נטייה מינית: לכל בני האדם נטייה מינית כלשהי, הנטייה המינית של אדם מגדירה מהו מינו של מושא המשיכה המינית והרגשית העיקרית של אותו אדם. הנטייה המינית מחולקת לשלושה סוגים עיקריים: הטרוסקסואלים (אנשים הנמשכים מבחינה מינית ורגשית לבני המין השני), הומוסקסואלים/לסביות (אנשים הנמשכים מינית ורגשית לבני מינם), וביסקסואלים (אנשים הנמשכים מינית ורגשית גם לבני מינם וגם לבני המין השני). סביב נושא זה עולות לעיתים רבות מצוקות ותחושות קשות להכלה ולהתמודדות.

 

זהות מינית/מגדרית: יש לעשות הפרדה בין מינו הביולוגי של האדם- איתו הוא נולד והוא מוגדר ע"י גנטיקה והורמונים, לבין מגדר-המין איתו אנו מזדהים, לתחושתו של אדם כי הוא גבר או אישה. לרוב כאשר אדם מרגיש כי יתכן ונולד במגדר הלא נכון הוא מתמודד עם קשיים רגשיים ונפשיים רבים ומורכבים.

                                                   

 

 

להט"ב

 

בהמשך לאני מאמין שלי הטיפולי, גם בנושא נטייה מינית וזהות מינית, חלק גדול מהטיפול מתמקד בקבלה של עצמנו, במציאת הכוחות והאמון בעצמנו, וביכולת לעמוד מול החברה ובפרט מול המשפחה, על מנת לחיות את חיינו כפי שאנו רוצים. בטיפול מקבל, מכיל, לא שיפוטי ואמפתי, התהליך הזה הוא קל יותר.

הורים ללהטבי"ם​

ההתמודדות של הורים עם ילדים להטבי"ם  הינה התמודדות שבחלקה היא דומה ליציאה מהארון של הילד/ה. ראשית קיימת התמודדות עם האכזבה, הסטראוטיפים, עם מה יחשבו אחרים, הפחדים האם לילדם יהיו חיים קשים או "נורמלים". גם פה ישנם מספר שלבים של יציאה מהארון. ראשית, הקבלה של ההורים שזה הוא ילדם, שהדבר לא ניתן לשינוי, ולמרות שאולי עדיין קיימת תקווה שיום אחד הילד/ה יבואו ויגידו שזה לא המצב, ההורים מתחילים להבין שכרגע עליהם לקבל את הילד/ה כמו שהוא, ולהמשיך לאהוב אותו/ה ולתמוך בו/ה.  השלב השני, נוגע לשיתוף חברים ובני משפחה קרובים, והשלב השלישי, גם כאן שלב זה עשוי להמשך כל החיים, הוא לספר שוב ושוב לאנשים חדשים שנכנסים לחייהם, על הילד/ה.

 

להורים לרוב יש פחות מעגלי תמיכה בתוך הקהילה, וזאת בעוד הילדים לעיתים קרובות מוצאים להטבי"ם נוספים להיות איתם בקשר חברי או זוגי, להורים יש פחות מקומות להכיר הורים נוספים שמתמודדים עם מצב דומה כמותם.

 

לעיתים הם פונים לבן/בת עצמם שיהוו מקור תמיכה בתהליך הזה, אבל לילדים קשה להיות שם בשביל ההורים בשלב זה, מכיוון שזה הוא שלב בו ההורים עדיין מתקשים לקבל ולהבין. חשוב בשלב זה שההורים ימצאו להם מקור תמיכה אחר, כמו הילדים האחרים, חברים, קבוצת תמיכה או טיפול.

 

אתרים מומלצים​

 

בעיניי נטייה וזהות מינית הינם בין המרכיבים הראשיים בעיצוב הזהות שלנו. כאשר אנו חיים באי קבלה של חלקים אלו, או בהתעלמות או הכחשה של חלקים אלו, אנו חיים בחוסר הרמוניה פנימית שיוצרת קשיים רבים מאוד בחיינו בכל התחומים. ההשפעה הנפשית יכולה להיות הרסנית וקשה מנשוא. 

יציאה מהארון בימינו היא עדיין תהליך לא פשוט, אך אפשרי יותר, ואפילו כבר מאפשר יותר מבחינת ההיבט המשפטי וחלק מהחוקים הקיימים בישראל .

מנקודת מבטי הדבר החשוב ביותר הוא לא לוותר על עצמנו, על הרצונות שלנו, ועל החופש שלנו לחיות כפי שאנו מחליטים ורוצים. לחיות את האמת שלנו.

 

יציאה מהארון הוא תהליך ארוך המתרחש במספר רבדים.

השלב הראשון הוא היציאה מהארון עם עצמנו, ההכרה בכך שזה מי שאנחנו, ושאנו רוצים לחיות את האמת שלנו.

השלב השני הוא היציאה מהארון מול האנשים המשמעותיים בחיינו, שהם לרוב חברים ומשפחה. בקרב המשפחה והחברים, יש אנשים אשר קל לנו לספר להם ויש שקשה יותר. לעיתים קרובות ההורים הם בין האחרונים שמספרים להם, מכיוון שקיים חשש גדול כיצד הם יגיבו, לעומת זאת, ישנם אנשים הבוחרים לספר להורים ראשונים.

השלב השלישי מלווה אותנו זמן רב, אם לא כל חיינו, וזו היציאה מהארון מול כל אדם חדש אשר אנו פוגשים: אנשים בלימודים ובעבודה, המוכרת בחנות, הטכנאי שמגיע הביתה, המרצה באוניברסיטה , השכנים הישנים ובטח החדשים ועוד ועוד. ההתמודדויות עם הנטייה והזהות המינית קיימות כל הזמן, לרוב הן הופכות לקלות יותר עם השנים ועם הקבלה העצמית של עצמנו, אך מידי פעם, ובמיוחד בצמתים חדשים בחיינו, עולים רגשות והתלבטויות חדשות, לדוגמא, כאשר מחליטים להקים משפחה. אז שוב עולות שאלות רבות והתלבטויות, ושוב נאלצים להתמודד עם ציפיות החברה מול הרצונות והאמת שלנו.

 

בעוד תהליך היציאה מהארון מורכב לכל הלהט"בים, התהליך אף מורכב יותר, ולעיתים אף קשה יותר לטרנסג'נדרים וזאת בגלל מספר סיבות. בניגוד ללסביות, הומואים וביסקסואלים אנשים שמתלבטים לגבי זהותם המגדרית צריכים להתמודד ראשית עם סטיגמות וחוסר קבלה גדולים יותר בחברה. בנוסף, תהליך שינוי המגדר כרוך בהוצאות כלכליות גבוהות, על הורמונים, ניתוחים פלסטיים וכו. בנוסף, תהליך זה מצריך בירוקרטיה רבה והתמודדות עם רופאים, ועדות רפואיות, משרדי ממשלה ועוד, כל אלו במקרים רבים אטומים מאוד לקבלת השונה ומקשים מאוד על תהליך השינוי המגדרי. טרנסג'נדרים שאין להם תמיכה רגשית, נפשית וכלכלית עשויים למצוא את עצמם מתמודדים עם קשיים רגשיים רבים.

האגודה למען הלהט"ב בישראל: www.lgbt.org.il         

המרכז הגאה, גן מאיר ת"א: www.lgbtqcenter.org.il 
הבית הפתוח בירושלים: www.joh.org.il                     
תהיל"ה - קבוצת תמיכה להורים של להט"ב. www.tehila.org.il 
בת-קול, ארגון לסביות דתיות: www.bat-kol.org           
חברותא – הומואים דתיים: www.havruta.org.il  
איגי, ארגון הנוער הגאה: www.igy.org.il 
פרויקט גילה למען טרנסג'נדרים www.gila-project.com  
טרנס סנטר (העובד במרכז הגאה בת"א) www.lgbqtcenter.org.il  וגם בפייסבוק: Trans Center
מעברים – שינוי בר קיימא לקהילה הטרנסית: www.maavarim.org 
Go gay – כתבות, סיפורים ומידע עבור הקהילה הלהט"בית : www.gogay.co.il 

אורית פלג

פסיכולגית קלינית